דרישה ופרישה, על הטור חלק יורה דעה, לרבנו יהושע וולק הכהן כץ, לובלין שצ”ה – דפוס ראשון.
לאורך הספר הגהות נכבדות חלקן ארוכות בכתב יד (מעט קצוץ), כשלושה מהם מתקופת הדפסה, בהם משא ומתן בפלפול עצום, בנוסף מספר הגהות נוספות משנות הת”ק לערך, אשרי עין ראתה כל אלה.
חשיבות חיבור ‘דרישה ופרישה’.
הספר הגדול ‘דרישה ופרישה’ אשר דבריו נקבעו לתהילה על סדרי הטורים כולם, ראשית התחלתו בכרך שלפנינו, בו הביא בן המחבר הגאון רבי יוסף יוזפא את כתבי אביו לדפוס, בתוספת הגהותיו בשם ‘כתונת פסים’. חלקי חיבור זה על חו”מ ואו”ח המוכרים כיום נדפסו שנים רבות לאחר מכן (פפד”מ תע”ז – ברלין תקכ”ז). חשיבותו של חיבור זה על יו”ד ואבהע”ז מקבלת משנה תוקף עקב כך שספרי ה’בית חדש’ יצאו במגביל (קראקא שצ”ה – שצ”ט) לספרי רבנו בהפרש של כמה חודשים יותר מאוחר, ועל אף שספר הב”ח היה מוכן לדפוס, כיון שראה הגאון רבנו יואל סירקיש ספרו הגדול של רבנו, עיכב את הדפסת ספריו בכדי להוסיף ליהם במיוחד ‘קונטרס אחרון’ בו מפלפל בדברי רבנו בכנותו תדיר ‘מהרו”ך’ (מורינו רבי וולק כץ). שמו של החיבור ‘בית ישראל’ הינו על שם חותנו של המחבר ה”ה הגביר רבי ישראל ב”ר יוסף מלבוב, אשר הקים את בית מדרשו של חתנו והיה לו למשען, על כך נקבע שמו לכבוד ותפארת. חיברו של רבנו הינו החיבור הראשון לבאר דברי בעל הטורים יורה דעה לאחר הבית יוסף, וחידושיו וביאוריו נזכרים לאלפים בדברי הפוסקים.
גדלות רבנו המחבר
רבן של ישראל רבי יהושע וולק [פולק] הכהן כ”ץ (מוערך שט”ו – שע”ד), מגדולי הדור אשר קמו לעם ישראל, ראש וראשון למפרשי השו”ע. מגדולי מרביץ התורה בארצות אשכנז אשר רוב גאוני דורו תלמידיו, תלמידם וממשיך דרכם של גדולי הדור המהרש”ל והרמ”א, אשר כל בית ישראל נשען על חיבוריו הגדולים ‘ספר מאירת עיניים’ ו’פרישה ודרישה’, שקדנותו וקדושתו מתוארת בהקדמה לספר ע”י בנו הגאון רבי יוסף יוזפא המוציא לאור, ”מלאך ה’ צבאות הוא כמלאכי אלוקים.. הגאון הגדול איש אלוקי, קדוש יאמר לו המופלג בתורה וחסידות… מרנא ורבנא אלופא וגאונא, רבן של רוב חכמי הדור מזרחה ותימנה, מוהר”ר יושע פלק בן כבוד הר”ר אלכסנדרי ז”ל…לא יצא אחד מתלמידיו שלא עלה מעלה לאיזה מדרגה, להיות א’ מגאוני הדור ראש ישיבה ואב”ד או בעל הוראה.. כמעט לא נמצא עיר וקדיש בכל תפוצות ישראל תחת אדום בדור הזה שלא ימצא אחד מתלמידיו…. מתלמידיו המפורסמים הגאונים רבי ישכר בער איילנבורג בעל ‘באר שבע’, רבי יהושע חריף מקראקא בעל ‘מגיני שלמה’, ורבי שבתי שפטיל הורביץ בן השל”ה בעל ‘ווי העמודים’.
יש לציין שספרים מדפוסי מדינת פולין (לובלין, קראקא) משנים אלו (סוף שנות הש’), הינם נדירים באופן מיוחד עקב גזירות ת”ח ות”ט בהם הושמדו ספרי היהודים לאלפים ע”י הרשע חמלנצקי בפרעותיו שר”י.
סטפנסקי ספרי יסוד מס’ 156
- כרוך בכריכה חצי עור משובח עם הטבעות מפוארות מעשי ידי אמן. שנו דף, בשלושה עמ’ ובדף השער שיקום ברסטורציה אומנותית, בכמה עמ’ בודדים השלמות אומנותיות של שוליים ונקבים יחידים, בקצוות כמה דפים בלאי זעיר, דף אחרון השולם בצילום אומנותי, רוב ככל דפי הספר במצב מצוין יוצא מן הכלל נדיר ומיוחד. 30 ס”מ. מצב טוב מאד ומרשים ביופיו,
