ספר יפה ללב ח”א, לרבי רחמים נסים יצחק בן רבי חיים פלאג’י, אזמיר, דפוס ראשון.
‘תלמוד תורה חדש ויפה חידושי דינים, וקצת הערות וספיקות וחקירות הגהות ותיקונים, שידי מגה"ת וליבי ער על הטור ועל שלחן הפנים, אורח חיים סמא דחיי למיימינים’. [מלשון השער]
חלק א: אורח חיים (סימנים א-רמא). אזמיר, תרל"ב.
לאורך הספר כארבע הגהות נאות פרי עטו של הרב רחמים פראנקו החותם בהם, ובשער הספר בראשי תיבות ‘החרי”ף’. בכריכה חתימה קליגרפית נאה של רבי מאיר פראנקו ‘מרפ”ה’ ורישמים בכת”י לא מזוהה. בעמ’ פב/2 הגהה נאה כפי הנראה פרי עטו.
הגאון רבי חיים רחמים יוסף פראנקו בן רבי רפאל נסים (תקצ”ה – תרס”ז), המכונה החרי"ף, מח"ס שערי רחמים ועוד הרבה ספרים נולד בשנת תקצ"ה ביוון. בשנת תרכ"ח עלה לירושלים. ושימש חבר בית דין בבית דינו של חכם הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר. בשנת תרל"ג נשלח כשליח דרבנן מטעם הכולל הספרדי בירושלים לטורקיה ולאוסטריה. בביקורו בווינה נתקבל לראיון אצל קיסר אוסטריה, פרנץ יוזף הראשון. בשנת תרל"ח התמנה לרב דעיה"ק חברון תובב"א ולמנהיג של העדה הספרדית בחברון. בשנת תרנ"ג הקים בחברון את בית החולים ‘חסד לאברהם’ על שם חכם רבי אברהם אזולאי, שנודע היום כ’בית הדסה’. נלקח לבית עולמו ביום כ"ט תשרי תרס"ב ונטמן בבית העלמין העתיק בחברון.
כתב חיבורים רבים, ביניהם: ספרי השו"ת – שערי רחמים’ ו’אות רחמים’. הספר ‘ויצבור יוסף’ – אספת דינים ושאלות על הש"ס, וספרי דרושים בשם "מידת הרחמים" ו"יוסף חי" שנשארו בכתב יד. כמו כן חידושי תורה רבים שלו פורסמו ב’תורה מציון’ ו’המאסף’.
הגאון רבי מאיר ב”ר רחמים יוסף פראנקו (תרכ”ו – תרצ”א), כינויו היה רבי מאיר ‘רבנו’ פראנקו על כן היה חותם ‘מרפ”ה’. כיהן כדיין בעיר חברון וממאורעות תרפ”ט כיהן כרבה של העדה החברונית בירושלים.
