המחבר, רבי אברהם דנציג (תק"ח-תקפ"א), נודע בחיבורו המפורסם "חיי אדם". שימש כדיין בווילנא והיה מחותנו של הגר"א (חותן נכדת הגר"א, בתו של רבי יהודה ליב בן הגר"א).
ספריו התקבלו בחיבה יתירה בכל שדרות הציבור, זכו לתפוצה בלתי רגילה והפכו לספרי יסוד כבר בחיי המחבר. על ההצלחה תעיד העובדה שבקהילות בכל רחבי ליטא ורוסיה הוקמו "חברות חיי אדם", ללימוד הספר בצוותא. חברות אלו החלו כבר בחיי המחבר. ידידו רבי חיים מוולוז’ין תלמיד הגר"א, כותב עליו: "גברא דמריה סייעיה… שנתקבל ספרו חיי אדם… ונתפשט בכל גבול ישראל".
כתב גם פיוטים ותפילות, ביניהם ה"תפילה זכה" שנאמרת בפתחו של יום הכיפורים. שנות חייו היו שבעים ושלוש כערכו המספרי של שם ספרו "חיי אדם".
