בס"ד Special sale for those in the know "חמדה גנוזה"
Lot 15:
Description
חידושי הלכות לה"מהר”ם שיף", המבורג תצ”ז – מהדורה ראשונה – אגדת ה’שער המצויר’
חידושי הלכות מהר”ם שיף על מסכת ביצה בבא מציעא כתובות חולין גיטין, לרבנו מאיר שיף אב”ד פרנקפורט דמיין,
המבורג תצ”ז– מהדורה ראשונה.
בהסכמת הגאון רבי יעקב הכהן אב”ד פפד”מ ובעל "השב יעקב".
חתימות רבניות עתיקות ורישומים בדף השער. ….חיים לנדסבורג, הק’……פרידלענדער… ועוד..
הגאון החריף ר’ מאיר הכהן ב"ר יעקב (יוקב) שיף (שס”ה – ת”א), ראש ישיבה ודיין בק"ק פראנקפורט. נודע בחריפותו הרבה. [בצמח דוד (ח״א שנה שצ״ג) כתב שנגלה אליו אליהו הנביא זכור לטוב, וכן העתיק נינו בהקדמה לחדושיו]. כתב ספרים רבים בכל מקצועות התורה, בש״ס, בהלכה ובאגדה, בנגלה ובנסתר, אך רובם אבדו או נשרפו בשריפה הגדולה בפרנקפורט בשנת תע"א. מאשר נותר לפליטה, חיבורו הידוע ביותר הוא "חידושי מהר"ם שיף" שלפנינו. בשנת שפ"ב בהיותו אך טו"ב שנה התמנה לרב וראש ישיבה בפולדא, שם יצא שמו ברחבי אירופה ומאות תלמידים למדו בישיבתו. לפני מותו נתמנה לכהן כרבה של פראג, אך נפטר בפתאומיות בגיל צעיר, בכ"א באדר ה’ת"א, ונטמן בפרנקפורט. תמצית משיעוריו על כל התלמוד שמסר לבני תלמידי הישיבה כתב, ושרידיהם הם חידושיו שנדפסו על חלק מ-11 מסכתות בתלמוד בבלי ובדפוסי הש"ס המאוחרים נדפסו בתוך מהדורות התלמוד הבבלי הנפוצות, בשם חידושי מהר"ם שיף.
*********************************** ***********
אגדת ה’שער המצויר’
בשער הספר מצויר תחריט מרשים של כעין לוויתן כאשר על גבו יושבים אנשים ומבשלים ואוכלים, והלוויתן בא להילחם בספינה.
על השער נדיר ומפליא זה שפכו חוקרי הדורות הרבה דיו, השערות רבות נכתבו להסביר את האיור החריג. יש שרצו לומר שמדובר בתאור של המעשה המפורסם ברבה בר בר חנה (בבא בתרא), המכונה בקיצור ”כוורא דיתיב ליה חלתא אגביה”, שראה הוא ובני לוויתו לוויתן שעליו הייתה אדמה וצמחים עד שחשבו שהוא אי ביום והתיישב עליו ובישל עליו אוכל, ולפתע התהפך הלוויתן ולולא שהייתה ספינתם קרובה היו טובעים. הסבר זה מתיישב עם רוב הפרטים באיור.
יש שכתבו, ששם המשפחה ‘שי”ף נקרא כן מפני שהיו כהנים, ובלשון אשכנז, קא״ן (כהן) הוא ספינה, וכן שיף באידיש היא ספינה. עוד יש שכתבו, שאיור זה הוא על שם צורת אניה שהייתה קבועה על הבית בו התגוררו בני משפחתו של רבינו שנים רבות ברחוב היהודים בפפד"מ, והיה נקרא בלשון אשכנז ‘צום שיף‘. וכן כותב נכד המחבר (בהקדמתו לספר שלפנינו): "כמהור"ר מאיר שיף… מקברנתא (=קברניט) דספינה ההולכת בים הגדול ים התלמוד…". "זה הספר של הגאון מהר"ם שיף, היתה כאניה בלב ים התלמוד, להוציא יקר ממעמקי מים, מיא דעמיקי, עמוק עמוק מי ימצאנו". וכן בהסכמת רבי אריה ליב קצנלבויגן אב"ד בריסק (במהדורת פאריצק תק"ע): כבוד הרב הגאון הגדול… ספינ"ה שהיא טהורה, הוא המנוח הגאון החסיד זצ"ל המהר"ם שי"ף…".אמנם לביאורים אלו אין שום הסבר מדוע נוסף איור של דג אימתני ואנשים על גביו.
הסבר נוסף פורסם ע”י י.ד. מילר בספרו ‘דער מהר”ם שיף’, שם מספר הכותב על סביו של המהר”ם שנקרא מענדלי, שבינקותו נסע עם הוריו באוניה על נער הרייסן ונפל למים ונבלע ע”י דג גדול. לאחר זמן נמצא בעיר אופניימר דג גדול מת שהדייגים לא ראו כמותו מעולם, ורב העיר אמר שהוא הדג המפורסם הנזכר בגמ’ בשם ‘ירודתא’ שאין ספינה ניצולת מפניו, וכיון שכך ה’ יתברך ברא לו כסות עיניים המתרומם רק פעם בחצי שנה (קצת דומה למין בתי עיניים הנמצאים בראש הלוויתן שבאיור). ולפתע שמעו קול בכי מבטן הדג המת ופתחהו ומצאו את הילד מענדלי הנ”ל, ראה עוד שם בהרחבה. אם כי קרוב לוודאי שאגדה זו הינה פרי דמיונו של הסופר ואין לה שום בסיס במציאות. ובפרט שהיסטורית הפרט המרכזי איננו נכון, שכן סביו של המהר”ם נקרא ר’ אורי.
Share this lot:
