בס"ד Special sale for those in the know "חמדה גנוזה"
Lot 43:
Description
ספר ‘חדשי השנה’ לרבנו שמואל אלבאז מצפרו בכתי"ק – לא נדפס מעולם – עם קובץ ארבעה חיבורים ב’חכמת התכונה’ בהעתקתו חלקם לא נדפסו!
חכמת התכונה – קובץ חיבורים בהעתקת רבנו שמואל אלבאז מצפרו
בכתיבה נאה ונפלאה, כולל עשרות שרטוטי לוחות וטבלאות, תרשימים מדוייקים ואיורים מרהיבי עין.
קובץ חיבורים
ארבעה חיבורים בכתיבת ידו של רבי שמואל אלבאז על ‘חכמת התכונה’ (אסטרונומיה) ענייני החדשים תקופות המולדות עיבורים וחשבונות. עם איורים ועיטורים, תרשימים ולוחות. מועתקים לפנינו החיבורים הבאים:
חיבור לא נודע למי
1] בראש הספר נעתק חיבור שלם (לג דף, 66 עמ’ כתובים) שלא נודע שמו ושם מחברו, ולפנינו המקור (כפי הנראה) היחיד לחיבור זה! החיבור מתחיל ב’ידיעת הניגוד ולקול הירח’ וכפי הנראה זהו התחלת החיבור והוא לפנינו בשלימותו.
שאר החיבורים הנדירים
2] ‘חכמת התכונה’.
3] ספר ‘אהל דוד’ (כפי הנדפס באמשטרדם תקנ”א – ספר נדיר שיש אומרים שיש ממנו רק 50 עותקים).
4] ספר ‘שארית יוסף’ (לרבי יוסף בר שם טוב, שאלוניקי רפ”א) עם פירוש ר’ דניאל ב"ר פרחיה הכהן (נדפס שאלוניקי שכ"ח. בשינויים) המכנה עצמו הצעד"ך (=הצעיר דניאל כהן),
בסוף הספר מספר דפים בכתב יד מעתיק אחר. בפרק השמיני נעתק גם ‘סימני רעשים ורעמים’ – ואינו מה שנדפס בשם זהה משם האריז"ל.
בעמוד לפני השער האחרון, סדר מזמורי תהילים לפי סדר פרשיות השנה. כמו בכת"י הבא, עיין להלן.
הציורי מופת והטבלאות ועיטורים מרהיבי עין
הספר מלא בטבלאות וציורים שממחישים את חכמת התכונה וחשבנותיו הכל מעשי ידיו בטהרת קולמוסו של החכם השלם רבי שמואל אלבאז מצפרו
מיוחד הינו ציור היד הגדול באמצע הספר עם עיטוריו המיוחדים הזהים לעיטורי השער לספרו הקטן הגדול בחכמה ועשיר בתכנו "חדשי השנה" שגם הוא פרי עטו הגדול העיטורים והציורים מרהיבים עין ביפים.
‘חדשי השנה’
יצירה ייחודית מופלאה מעשה ידי אמן, מעוטר ומרהיב ביפיו, אוטוגרף מקורי פרי עטו של המחבר רבי שמואל אלבאז, חותם עצמו כמה פעמים ‘שמא"י’. נכתב שנת תקפ”ד, והוא קונטרס קטן בשם ‘חדשי השנה’ על ‘ענייני החדשים תולדותיהם וניגודיהם ותקופותיהם, וסדרי שנה וקביעותיה, וכל הנלוה אליה ופרשיותיה בקיצור נמרץ… וחדשי הנוצרים וישמעאל..’. חיבורו זה נרשם בין רושמי קורותיו של רבי שמואל אלבאז, ולא נדפס מעולם.
טעם לחיבור קונטרס זה כותב המחבר בהקדמתו, יען הספרים הנ"ל (בקובץ כתב היד דלעיל) האריכו מאד ובלא חרוזים, ולא הזכירו תקופת רב אדא וחדשי הנוצרים, על כן סידר קונטרס זה בקיצור וכו’ ‘כדי שיהיה … מצוי ביד כל יודע ספר ויהי לו כמו מפתח ובחיקו ישא אותו עמו כל ימי חייו וקרא בו ולא תשכח מפי זרעו’.
אחד העניינים בחיבור נקרא ‘מנין התאריכין’ בו רושם ומציין שנים בהן אירעו מאורעות משמעותיים בעם ישראל ובעיקר ביהדות מרוקו פאס וצפרו, בהם תאריכים מדוייקים ואירועים לא ידועים: גלות פאס אלבאלי, גלות קאשטילייא, גלות פורטוגאל, לידת המאור הגדול האר"י זלה"ה, למהר"י קארו זלה"ה, חורבן בתי כנסיות בפאס, גלות ק"ק פאס יע"א מארצם ומנחלתם מחצריהם וטירותם וכניסת בלשת ליהודים אשר בתיטוואן ומארקש ומקנאס והטלת המס הגדול על ארצות המערב, מלכות המלך סלימאן שהשיב קהל פאס.., גלות ק"ק תיטוואן… ותאפילאלת ממושבותם ועריהם, ביאת הצר צורר היהודים הפלשתי הערל יש"ו עם כל מחנהו לצפרו יע"א והצילם הקל המושיע, הטלת המס הגדול על ק"ק צפרו יע"א ה"י ויסלק חרון אפו מעל עמו למען שמו.
המקור למנהג מרוקו
קרוב לסיום החיבור מופיע ‘מזמורים שקורין מדי שבת בשבת במנחה פה העיר צפרו’. סדר מזמורים אלו נהגו לומר במנחה של שבת מעין הפרשיות, (נדפס אח"כ בספר התיקונים ‘ארבעה גביעים’ ליוורנו תרצ"ה). בספרים שונים של מנהגי מרוקו ציינו כי המקור למנהג זה, הוא על פי כת"י חדשי השנה של רבי שמואל אלבאז. עד עתה לא היה ידוע למה הכוונה, והנה הוא לפנינו, והוא המקור! למנהג זה.
=====
**************************************************
צפרו
העיר צפרו טבולה בירק, מוקפת גנים ופרדסים, מעינותיה ומימיה הקרים ופירותיה הטעימים ידועים בערי מרוקו.
צפרו הייתה עיר קטנה אך תרמה תרומה גדולה ליצירה היהודית והתורנית במרוקו. רבניה, שמם הלך לפניהם גם מחוץ לגבולות מרוקו. חכמי צפרו חברו חיבורים רבים, בהלכה, שיטות וחידושים על השולחן ערוך, בפרשנות המקרא, וכתבי שו"ת. חלקם נשארו בכתב יד, חלקם הובאו לדפוס. חכמי העיר בלטו גם בחכמת הקבלה והשאירו כתבים רבים. לצד חכמתם נתברכו חכמי צפרו ברגש ובדמיון מפותח, רבים מהם כתבו שירים, פיוטים, קינות ואזהרות. נכתבו גם ספרים וחיבורים בחכמות כלליות, כמו אלכימיא, שפות, רפואה, תכונה (אסטרונומיה), ועברונות (תורת העיבור) ודברי הימים. יחס מיוחד היה לרבני העיר לכתיבה וספרים, והם טיפחו את מעשה הכתב, וכתיבתם של רבים הייתה כתיבה תמה מעשה ידי אמן. בכתבי היד בולטת במידה רבה כשרונם בציורים ועיטורים נאים.
החכם השלם רבי שמואל אלבאז
מגדולי חכמי ורבני ‘צפרו’, מרביץ תורה ומשורר נודע, בן לאותו צדיק רבי יהודה אלבאז, ואביו של החכם המפורסם רבי רפאל משה אלבאז מצפרו. נפטר י"ב תמוז שנת תד"ר בחיי אביו והוא בן נ"ה שנה, בעיר פאס ושם נטמן, כארבעים שנה אח"כ פונו עצמותיו והועברו לצפרו. (וראה מה שקונן עליו אחיו ר’ עמרם חסידא, נדפס שו"ת שבות יהודה).
מלבד חיבור חשוב זה שלפנינו, הניח אחריו חיבורים רבים בכת"י, שיטות על הש"ס, קובץ שירים ופיוטים בשם ‘נועם שיח’ ובסופו נוסח אגרות ‘עט דודים’, קינות לנפטרים, ספר דרשות, וכן פירוש הגדה של פסח. בשו"ת ‘חיי עמרם’ (לאחיו ר’ עמרם אלבז) נמצא ממנו שאלה בהלכה.
בהקדמתו לספר בנו ר’ רפאל משה ‘באר שבע’ (על שבע חכמות) מזכיר את כתבי היד של חיבורים אלה שלפנינו.
במכתב שכתב אביו רבי יהודה לחברו רבי שמואל בן וואליד ביקש ממנו שיקנה לבנו שמואל קסת לדיו העשויה מקרן משובח. ואכן בכתבי היד שלפנינו, כתיבתו הנאה והמיושרת של ר’ שמואל עם העיטורים האומנותיים, מעידים כי נתמלאה בקשתו.
Share this lot:
