BA"H Special rare books
Lot 91:
Description
שערי ציון, תפלות ובקשות, לרבי נתן נטע הנובר, עם הוספות רבות, לעמברג תרי"ב. מהדורה נדירה .
מצב בינוני, כתמים, שיקומים, דף השער הודבק על נייר אחר לחיזוק, סימני עש זעירים, כריכה טובה.
ספר שערי ציון
סדר תיקון חצות, ועוד תיקונים, תפילות, פיוטים, סגולות, כוונות והנהגות על דרך הקבלה, שחיבר וליקט הרה"ק רבי נתן נטע הנובר הי"ד מפי גורי האריז"ל ותלמידיהם, מהם תפילות רבות שהספר הוא המקור הראשון להם. החיבור כולל שבעה שערים, בהם תיקון חצות ע"פ האריז"ל, תיקון הנפש ותפילות, תיקון תפילות לימי השבוע ומועדים, קריאת התורה וכוונות האר"י, תיקון ק"ש שעל המטה ויחודים, תיקון ער"ח ויו"כ קטן וסדר ז’ באדר, תיקון מלקות ותיקון ליל הו"ר, סדר תפילות הדרך, סגולות ותפילות.
הספר שערי ציון זכה לתפוצה רחבה, שכמעט ואין לה אח ורע באותם הימים. והיה ניכר ונודע בכל תפוצות ישראל, עד שהמג״א שהיה בן דורו של המחבר כבר הזכירו בחיבורו. בין השנים תכ״ב-תש״י, נדפס הספר בלמעלה ממאה ועשרים!! מהדורות. היה ואף נדפסו ממנו שלש וארבע מהדורות בשנה אחת, (כמו בשנים תקס״ד, תקפ׳׳ג, תקפ׳׳ד, תר״ג). לספר זה היתה השפעה רבה ועצומה בכל מקום אליו הגיע, דוגמא לכך הוא סדר תיקון חצות שבו, וכן סדר יו״כ קטן, שנשתרשו בכל קהילות ישראל. תפילות רבות ממנו נקבעו אח״כ ברוב סידורי אשכנז ופולין, כמו התפילות לברכת כהנים, ולהוצאת ס״ת בימים נוראים ושלש רגלים. גם בבית מדרשו של הרמח״ל נתקבל הספר, ובקיצור הכוונות שלו נכתב לומר תפלות אלו מס׳ שערי ציון, וכן לומר את התפלה קודם שנכנסים לסוכה.
המדפיסים לדורותיהם, הוסיפו עליו תפלות ותיקונים כהנה וכהנה כפי אשר מצאו בדפוסים וכ״י, ובפרט מאלו ששמו של האריז״ל נקרא עליהם. תיקון סעודה וספר יצירה, תיקון ג׳ משמרות, סדר פדיון נפש ותפלה על החולה, תפלות לעצירת ולרבוי גשמים, ועוד תפלות ותיקונים רבים כידם הטובה עליהם.
ספר שערי ציון שימש במשך רבות בשנים ספר יסוד ובסיס לכל ירא שמים, יעידו על כך מאות המהדורות בה נדפס הספר, לרוב במהדורת כיס או גודל מוקטן, לנוחות השימוש התדיר בו ונשיאתו עמו לכל מקום, ואכן צדיקים רבים ושלמים לא מש ספר זה מתחת ידם כל הימים, (אך פלא הוא שבמאה שנים האחרונות כמעט ולא נדפס שוב מחדש). כן גם שני ספרים אלה שלפנינו הינם בגודל קטן.
המחבר המקובל האלקי רבי נתן נטע הנובר הי"ד. נולד באוסטרהא גליל וואהלין לאביו הרב משה הי"ד, שם נתגדל באחד ממרכזי התורה הגדולים שבאותה התקופה, עלה ונתעלה ברוב חריפותו ובקיאותו, לשון לימודים היה לו והיה דורש לרבים בכל מקום בו הגיע, דרשות אלה קיבצם עלי ספר וקרא שמו ‘נטע שעשועים’ ולא נדפס, מלבד דרשתו בק"ק קראקא בחג הסוכות שנת ת"ו שנדפס בשם ‘טעמי סוכה’ (אמשטרדם תי"ב).
במהלך גזירות ת"ח ות"ט ברח מאוקראיינא (כמתואר באריכות בחיבורו ‘יון מצולה’) וגלה בכל רחבי אשכנז עד הגיעו לאמשטרדם ומשם לאיטליה. בשנת תי"ג שהה בליוורנו ובויניציאה, שם קיבל תורה מהמקובל רבי חיים הכהן מארם צובה תלמידו של רבי חיים וויטאל בזמן שהותו של רבינו רבי חיים הכהן מארם צובה בונציה וכך מציין המחבר רבי נתן נטע הנובר בתוך ה"שערי ציון" "ועבר עלינו איש קדוש הרב הכולל מוהר"ר חיים ז"ל ה"ה תלמיד מובהק תלמיד מובהק של הרב האלוקי מוהר"ר חיים ויטאל ז"ל ה"ה וקיבלתי ממנו חכמה מפוארה"
גם הפיוט ‘דודי ירד לגנו’ שחובר על ידי רבי חיים הכהן מופיע בסדר תיקון חצות המופיע בסידור ‘שערי ציון’ ושם צוין שהפיוט חובר על ידי "מורי ורבי החכם השלם מוהר"ר חיים" שס ידר אף הוא סידור תפילות וכוונות ‘שערי רצון’, ומסר לרבי נתן נטע הנובר דברים רבים בכתב ובעל פה, דברים שלא נזכרו בכתבי מהרח"ו.
אח"כ בבוא רבי נתן שפירא (הנשי"א) לאיטליה, מסר לרנ"נ את כתבי האריז"ל, וילכו שניהם לוונציה, שם עסקו בתורת הסוד אצל רבי שמואל אבוהב יחד עם רבי משה זכות (הרמ"ז) ורבי בנימין הלוי מצפת, וקיבל מפיהם ומפי כתבם דברים שלא נמסרו אלא לנאמן רוח מכסה דבר כמוהו. וכך מספר המחבר רבי נתן נטע הנובר בהקדמתו להספר "שערי ציון" שבעת שהותו בוונציה הגיע לבית מדרשו של רבי שמואל אבוהב שם שהה ידידו רבי משה זכות, וכמה חכמים מארץ ישראל "ומצאתי שם איש זקן ונשוא פנים החסיד והעניו הרב הכולל המקובל אלקי כמהר"ר בנימין הלוי מצפת תוב"ב נר"ו, ולמדתי מכולם… שהעתקתי מהם עץ החיים והגהות הזוהר ותיקונים וזוהר חדש, אשרי חלקם שזיכוני לזכות הרבים וזכות הרבים תלוי בהם".
מהם יסד ר’ נתן נטע הנובר את הספר ‘נטע נעמן’ חמשה חלקים, ורק החלק החמישי ממנו נדפס, והוא ספר ‘שערי ציון’, בו יסד המחבר תפלות וסדרי עבודה כפי מה שקיבל מהחכמים הנ"ל ומה שמצא בכתבי מהרח"ו, והדפיסו בפראג תכ"ב.
לאחמ"כ כיהן ברבנות העיר אונגריש ברוד, משם שלח את אחיו בשנת תל"א להדפיס שנית את ספרו ‘שערי ציון’ באמשטרדם. עד שנת תמ"ג, אז פלשו הטורקים לאיזור בנסיון לכבוש את וינה, בעת ההיא ערכו המורדים ההונגרים פרעות נגד השלטון ההבסבורגי, וכבשנות ת"ח ת"ט גם עתה שלחו ידיהם ביהודים, וכך ביום כ’ בתמוז נהרגו רבי נתן נתן נטע הנובר ובני עדתו על קידוש השם, בעמדם בתפילה בביהכ"נ בברוד. ושם מנוחתו כבוד.
Share this lot:
